Ear Catcher

כמו רוב אנשי הפרסום, גם אורי לברון, אסטרטג העל, התגייס בהתנדבות למאמצי ההסברה של ישראל תוך שהוא חובר לחמ״ל ההסברה של חברות ההייטק שמרכז אנשים ממטא, מאנדיי, פייבר, גוגל, טיקטוק ועוד.    כאיש אסטרטגיה, לברון לקח על עצמו לעשות קצת סדר במסרים, לייצר פוקוס, לאסוף ידע ולהבין מה עובד ומה לא עובד ובעיקר איך מדברים עם הקהל הבינלאומי. לברון פורט בפרק את האסטרטגיה שלו, מה המסרים הפוזיטיביים ונגטיביים שעובדים, למה הוא נגד המסר של the west is next, מי קהל היעד העיקרי של הקמפיינים, למה זה דוגמה לקמפיינים פוליטיים בהם עסק, על עבודה מול משפיענים וסלבס בינלאומיים, דוגמאות של קמפיינים שעובדים טוב ואיך יוצרים יותר כאלה וגם, איך מתמודדים עם ההסברה שהופכת ליותר מסובכת ככל שהמבצע נמשך.    בהמשך דיברנו גם על ההתנהות של מותגים בימים אלה, מה תפקידם במלחמה, מתי לפרסם ומתי זה מצטייר כמהלך ציני וגם מילה לחברים והחברות שאיבדו את העבודה ולמה כדאי להם במיוחד להתנדב דווקא עכשיו.    See omnystudio.com/listener for privacy information.

(אזהרת טריגר: הפרק נקטע בגלל אזעקה, אז לא להיבהל) קצת פחות מ-24 שעות אחרי תחילת המלחמה, הבינו בבקבוצת גיתם שחייבים להקים גוף שייסייע בקרב על ההסברה הבילאומית. עמרי מרכוס שכמה ימים לפני כן הצטרף למשרד, מונה לנהל את הקריאייטיב של הגוף הזה שכולל עשרות מתנדבים ומתנדבות. מאז אותה שבת ועד היום, הוא שקוע בזה לילות כימים, שבעה ימים בשבוע.   דיברנו על תהליך פתיחת החמ״ל המהיר, מהי מטרת ההסברה הישראלית, על הקשר אם יש בכלל עם גורמי הסברה רשמיים, על התהליך האסטרטגי ביצירת המסרים: חמאס זה דעא״ש ו-the west is next, על החלוקה לתת קהלים העולם ויצירת תוצרים סגמנטליים, איך מתמודדים עם הנרטיב של הצד השני, על דוגמאות של קריאייטיב שעבדו מעולה ואיך בוחרים איזה תוצרים לעלות, איך הם מפיצים את התכנים בעולם, על תוכן ממומן מול תוכן אורגני, הנחיתות המספרית ברשתות החברתיות, האם אפשר למדוד את האפקטיביות של ההסברה וגם, איך מתמודדים עם השחיקה התודעתית ככל שמתרחקים מהאירוע ואיך מתכוננים לשלב הבא של המלחמה שיהיה קשה יותר הסברתית.    חמל גיתם מחפש ומגייס עוד א.נשי קריאייטיב, מעצבים ובעיקר עורכים תותחים ומנוסים. מוזמנים לפנות: Karish77@gmail.com

פרק סוער ונוקב עם אחד מאנשי הקריאייטיב הבכירים והותיקים בארץ, מי שהיה סמנכ״ל הקריאייטיב בתקופת הזוהר של באומן והיום שותף במשרד הפרסום ברוקנר יער לוי.   דיברנו (שלא לומר, התווכחנו) על הבחירה הקלה מדי למהר היום לעבוד לפרזנטורים, על שחיקת המותגים, על הירידה בחשיבה הקונספטואלית, על התפקיד של תחרויות ופרסים לעומת הפידבק ברשתות החברתיות, על וואן אופים ופרסומות דחקה, ״פרסום אמיץ״ וגם, מה הוא חושב על מנהלי.ות השיווק של הדור החדש?    הפרק שזור בתחנות הקריירה של יורם, ההחלטה שלו להפחית בעבודה במשרד ולעבור ל-3 ימי עבודה בשבוע, האם הוא פחות נהנה היום מהעבודה הקריאייטיבית ועל הקריירה המוזיקלית שהוא מתניע במקביל , על ההתחלה בתרצה גרנות, מה הוא חושב היום על הפרסום דאז של שלמור, על תקופת הזהר בבאומן והעבודה שלו בקמפיינים הפוליטיים עם לפיד, בוזי ובנט וגם הסיפורים מאחוריי הקמפיינים של מגדל, סנו, דיזיין סנטר, שוקולד פרה ועוד.   פרק עם שיחה כנה  שלכל פרסומאי.ית ומנהל.ת שיווק חשוב לשמוע. להופעה הקרובה של יורם בירושלים:https://www.eventer.co.il/dmd67 להופעה בפרדס חנה:https://tickchak.co.il/51892?ref=13BW   הפרק בשיתוף smoove - הפל

למה אתה לא מביא לפודקאסט חבר׳ה יותר צעירים שואלים אותי. אז הנה הבאתי, את שיר תהל בת ה-30, עד לפני שנה וקצת קופירייטרית במנצ׳ וכיום אחרי המעבר להייטק, היא מנהלת קריאייטיב במאנדיי.   דרך הסיפור האישי של שיר ניסיתי להכיר ולהבין את הדור הצעיר בפרסום. דיברנו על ההחלטה ללכת לעבוד כקופירייטרית וכמה זה עדיין מקצוע אטרקטיבי כיום, על הדרך שבה התמודדה עם הביקורות של מנהלי הקריאייטיב בימיה הראשונים בטוויסטד, על היחס לפרסום הקלאסי בהשוואה לפרסום החדש ברשתות החברתיות ועם משפיענים, כמה חשוב לה לזכות בפרסים וגם על ההרגשה שלה לא פעם, להיות האישה היחידה בחדר.   שיר מדברת בפרק בכנות ובפתיחות מדהימה, על המעבר למנצ׳ והקושי שלה להוציא תוצרים גדולים ומשמעותיים, על העבודה לצד אנשי קריאייטיב ותיקים ממנה, על התחרותיות הפנימית בתוך המשרדים, על העין העקומה שקיבלה כשביקשה לצאת הביתה בשש והרצון לוורק ליף באלאנס, על האווירה הרעילה במשרדים, ההבנה שלה שהיא צריכה לעשות שינוי מקצועי וגם על המעבר למאנדיי, על ההבדל מול משרדי הפרסום וגם על התנאים היותר טובים ובכמה היא שדרגה את עצמה.   פרק מלא כנות שנותן הצצה מאירת עיניים לחשיבה ולתפיסה של בני ה-3

אפרת ימין, ארט דיירקטורית בקוואליטי סקור ואורחת פרק 318 מראיינת אותי וגם כתבה את הפתיח הבא: אומרים עליו שהוא רני רהב של עולם הפרסום, מכונת יח"צ משומנת, יזם בולט בתעשיה, מערבב אנשים, מקים קהילת קריאייטיב פירסט המאוד מאוד מוצלחת, מבקר פירסומות ואוהב להוסיף שמן למדורת הביקורת, חובב סנסציות ידוע, חרט על דגלו מצויינות קריאיטיבית עם גרנות התחרות שהחליפה את הקקטוס, אפשר לומר שהוא נאחז בכל כוחו בענף העייף והיבש שנותר מהתעשייה הזאת, ובכל זאת, הסכמתי לשבת איתו באותו חדר ולשאול אותו את השאלות שאף אחד בענף לא העיז לשאול אותו קודם. לרגל יום כיפור נפגשנו בפודקאסט שלו לסשן שאלות נוקבות שגרמו לו לנוע באי נוחות בכיסא ולצאת קצת מאוירת הזחיחות שכל כך מאפיינת אותו.   הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. מבצע מיוחד לחודש ספטמבר בלבד: 50% הנחה לתשלום הראשון (חודשי או שנתי) + 1000 סמסים חינם: https://www.smoove.io/he/meiran_creative-first_co_il/ עם הקוד: kehila_creative50 (לקוחות חינמיים או חדשים בלבד)   להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר החדש שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופר

נרצה או לא, ראש השנה זה זמן למחשבות, לסיכומים וגם לעשות  תוכניות בראש לשנה הבאה.  השנה, יותר מתמיד, עולות המחשבות על מעבר לפרילנס וזה נכון גם אם אתם שכירים שעוסקים במקצועות השיווק והדיגיטל וגם במידה שאתם בעלי ובעלות תפקידים בכירים בחברות שמעסיקים את האנשים הללו.   למה זה קורה יותר ויותר דווקא עכשיו והאם זה מהלך נכון? נעמי כרמי, מנכ״לית דה ליסט, חברה המתאימה ספקי דיגיטל בפרילנס, עונה בפרק מיוחד לראש השנה על כל השאלות. למה נכון עכשיו לעבוד יותר עם פרילנסרים ופחות עם שכירים, איך מוצאים את הספקים הנכונים בשלל תפקידי הדיגיטל החדשים, איך מנהלים ומודדים את ההצלחה שלהם, מתי מתאים לעבור למודל עבודה היברידי וגם, איך יודעים מהו מחיר הוגן והכי חשוב, מה צריך לעשות כדי לא ליפול עם פרילנסרים שטובים בלמכור את עצמם אבל לא מספקים את הסחורה.   דיברנו גם על הצד של הפרילנסרים עצמם, מתי כדאי להיות שכיר ומתי שווה לצאת לעצמאות, למה יש כאלה שיותר מצליחים וכאלה שפחות, מתי כדאי לקחת לקוחות בחצי משרה, איך מתנהגים הטאלנטים הגדולים, למה היא חושבת שהעצמאים בני ה-40 פלוס עדיפים פעמים רבות על פני הצעירים וגם, איך ישפיע ה-ai על עולם העבודה בד

סניה הוא דמות שנויה במחלוקת. חלק מאנשי השיווק ממש מעריצים אותו ואת עבודתו, בעיקר בעולמות השיווק הדיגיטלי של עמודי נחיתה, דיוורים ופרפורמנס. חלק מאנשי הפרסום והשיווק הקלאסיים מפקפקים בו, בנושאים שהוא בוחר לקדם וגם לעברו המזוהה עם אמנות הפיתוי.   בחלק הראשון דיברנו הרבה על דרכי השיווק שלו, איך מגייסים משקיעים באמצעות קמפיינים דיגיטליים, על סודות הכתיבה שלו, איך הוא הצליח לייצר פרסומות ויראליות, למה הוא בטוח שיש נוסחאות לויראליות ומהן והאם הוא לא חושש שיש לקמפיינים האלו ניחוח קצת שרלטני.   בהמשך דיברנו על הקמפיינים הפוליטיים בהם היה שותף, על התרומה שלו לקמפיין של פייגלין, איך התחבר לבנט, איך הוא חזה שבנט יהיה ראש ממשלה, המציא בהמשך את תוכנית סינגפור למרות שאין לו השכלה כלכלית פורמלית  וגם על החיבור שלו עם ליברמן בבחירות האחרונות.   לבסוף דיברנו לא מעט על התדמית שלו עצמו, על הקשר שלו לאמנות הפיתוי ולמה אין לו קשר למרכז לאמנות הפיתוי, על הטענה נגדו שהוא שוביניסט, על סוג הלקוחות שהוא בוחר לעבוד איתם, על הביקורות נגדו שמגיעות יחד עם ההצלחה העסקית שלו והעבר שלו כאחד הבלוגרים הנקראים ברשת.   פרק שעשה הרבה רעש עוד לפני

הפרק הזה מתחיל בסיפור אישי מרגש ובסגירת מעגל שנוגעת למוסיקת הפתיחה של הפודקאסט הזה והקשר לאורח של השבוע: יאיר ניצני!   אפרופו מוסיקה, הפרק הזה עוסק כולו במומחיות רבת השנים של ניצני- ייעוץ, קלירנסים (זכויות יוצרים) וייצוג של יוצרים בנוגע למוסיקה לפרסומות. דיברנו על התקופה הזו שעמוסה בפרסומות מזמרות ולמה זה קורה, איך משדכים בין השירים לתסריטים הנכונים, על היעוץ האוטומטי באמצעות בוט ai שפיתח וגם, איזה להיט של תסלם נולד בכלל כפרסומת לבנק לאומי?   דיברנו על השגת הזכויות לשירים, איך יודעים כמה בערך עולה שיר, מה עושים במצב שיש כמה יוצרים, למה שינוי המילים עולה יותר מהשימוש במילים המקוריות, איך יודעים שהמתווכחים לא גוזרים קופונים עצומים באמצע וגם, מה קרה כשניסה להשיג זכויות יוצרים של ג׳ורג׳ האריסון ואיך הצליח להשיג את הזכויות של i did it my way מפול אנקה כנגד כל הסיכויים.   פרק מעשיר בידע וטיפים ולא פחות חשוב, משעשע וכיפי כמו שרק ניצני יודע להיות.   לבוט the song שמעניק ייעוץ מוסיקלי ב-ai: https://m.me/102670422789985?ref=start-new   הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. המ

להיות מנהל שיווק נראה לי תפקיד מאוד מאוד מאתגר בימינו, בטח בקטגוריית הרכב, מלאת התחרות, שבה אין כמעט בידול מוצרי אמיתי. לכן עניין אותי מאוד לנסות להיכנס לנעליים של נעמה ביטון, סמנכ״לית השיווק של קבוצת לובינסקי המשווקת בין היתר את פיג׳ו, סיטרואן, אופל, mg ו-ds.   אז איך מגיעים בכלל לטופ אוף מיינד של הצרכן בשוק שבו יש כ-70 מותגים, איך מבדלים בין מותגי הרכב השונים שדומים אחד לשני מבחינה מוצרית, איך מייצרים תדמית בעידן שבו חשוב מאוד לייצר כל הזמן מכירות, האם שווה לפרסם בטלוויזיה ואיך גורמים ללקוח הקיים להמשיך ולקנות את הרכב הבא באותה חברה.   דיברנו לא מעט על דוגמאות קונקרטיות, איך עושים פרופיילינג לרוכשי המותגים השונים, למה היא מפרסמת את אופל בעיקר בערוצי הספורט, על איך הפך mg ממותג לואוקוסט למותג חשמלי מוביל וגם, על הבחירה לפרסם את פיג׳ו בקליפים של נועה קירל למרות שאין לה רישיון נהיגה, על שימוש ברשתות חברתיות ומשפיענים, איך עושים פרפורמנס חכם ומה אומר עליי מותג הרכב שבו אני נוסע?   הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. המערכת מאפשרת ליצור ניוזלטרים ודפי נחיתה חכמים ומע

עולם המשפיענים השתנה מאוד בשנים האחרונות והפך לתחום שמשיג חשיפות מטורפות, מייצר מעורבות גבוהה ואפילו ממיר ללידים ולמכירות של ממש . עדי ארז, מנהלת קמפיינים עם משפיענים כבר מ-2015 ולכן היה מעניין לדבר איתה על השינויים שעבר התחום ואיך נכון לעבוד היום עם המשפיענים והקריאייטורים החדשים.   דיברנו על ההבדלים בין המשפיענים והקריאייטורים ברשתות החברתיות השונות והתמקדנו בשיחה על יכולות המכר החדשות של המשפיענים (בעיקר המשפיעניות), איך בוחרים את אלו שיצליחו באמת לייצר מכירות, האם הן יכולות למכור כל מוצר ומתי זה פחות עובד? מתי המשפיענית עצמה אומרת לא לקמפיין וגם, האם כל המשפיעניות מקבלות את אותה הנחה בקוד קופון?   בהמשך דיברנו על משרדי המשפיענים המובילים בארץ, האם הם התמקצעו עם השנים, מה בעצם עושים המשרדים פרט לחיבור עם בין מותגים למשפיענים, האם הסכומים, העמלות והנתונים שקופים, איך מתמחרים את המשפיענים וגם, איפה נכנס הקריאייטיב לתחום, האם אפשר לבנות מותג באמצעות משפיענים ולסיום, על סוכנות המשפיענים idolz שהיא מנהלת והאם אין ניגוד עניינים בין תפקידה כסוכנת של המשפיענים לבין תפקידה כסמנכ״לית במשרד הפרסום שמעסיק אותם.   הפרק

אחרי 319 פרקים, היה תענוג לפגוש אתכם ואתכן המאזינים בפרק מיוחד שהוקלט בלייב במסגרת המיטאפ של קהילת קריאייטיב פירסט עם טיקטוק.    בפרק קצר יותר עם רעות כהן, מנהלת הפעילות העסקית של טיקטוק בישראל, דיברנו על איך עושים קמפיינים מוצלחים בטיקטוק, מה סוד הקריאייטיב האורגני, איך מגיעים לפוריו, למה בכלל צריך לשלב גם כלים ממומנים, האם טיקטוק יכול גם לייצר מכירות או רק אוורנס וגם, מה ההבדל בין קמפיין בטיקטוק לבין קמפיין ברילס.   דיברנו על העבודה הקריאייטיבית בטיקטוק, איך עובדים עם הקריאייטורים, איך מזהים טרנדים, מה הטעויות הנפוצות שמפרסמים עושים כשהם מתחילים לפרסם בטיקטוק וביררנו האם משרדי הפרסום הקונבנציונליים ואנשי הקריאייטיב הקלאסיים, יכולים להשתלב בפלטפורמה או צריכים להשאיר את העבודה ליוצרים החדשים.   פרק מלא ערך עם כל התשובות לשאלות שהכי מסקרנות בנוגע לטיקטוק ובהשתתפות אחת הנשים הכי בכירות של החברה בישראל.    הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. המערכת מאפשרת ליצור ניוזלטרים ודפי נחיתה חכמים ומעוצבים, לבנות קמפיינים מבוססי סמס למובייל, לשלוח ווטסאפים, להקים קורסים דיגיטל

כבר הרבה שנים ש-open נמצאים בצמרת משרדי המיתוג בישראל, עם לקוחות ענקיים, שם מפואר וביזנס שרק הולך ומתרחב. מי שמנצח על כל העבודה הקריאייטיבית של המשרד הוא סער פרידמן, אחד השותפים שנמצא שם מהיום הראשון.   דיברנו על תהליך המיתוג העכשווי בהשוואה לתהליך שאותו עשו לפני 10-15 שנה, איך הם בונים את האסטרטגיה יחד עם הלקוחות, איך בוחרים שם למותג חדש, על בניית הלוגו והשפה הויזואלית, על התוצרים הדיגיטליים השונים שנדרשים היום ולמה החליטו להיכנס גם לעולם האקזקיושן ואפילו לתחום הפרסום עם חלק מלקוחותיהם.   נכנסו גם לנושאים עמוקים יותר, איך מתמחרים עבודות מיתוג ומדוע הם לוקחים כל כך הרבה כסף, למה הם לרוב מציגים רק כיוון קריאייטיבי אחד, איך מגיעים לרעיונות מופשטים, איך שופטים אם הרעיון מתאים למותג ואיך מוכרים את התוצר הסופי ללקוח, כולל סיפורים ודוגמאות על איך הם בנו מותגים כמו פריזבי של קבוצת קרסו, ביט של בנק הפועלים, אלמנטור, גודפארם ועוד.   פרק סופר חשוב ומעניין גם למנהלי.ות שיווק, גם לפרסומאים וכמובן למעצבים וא.נשי מיתוג.   הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. המערכת מאפשרת ליצור

לייצר סטוריבורדים וויז׳ואלים במידג׳רני, סרטונים בראנווי ובריינסטורמינג קריאייטיבי עם ה-chat gpt. ככה נראים חיי היום-יום של אפרת ימין, ארט דיירקטורית בסוכנות הדיגיטל קוואליטי סקור ואחת ממומחיות תחום ה-Ai בתעשייה שלנו.   זו הייתה שיחה פרקטית שבה ניסיתי להבין איך היא נכנסה כל כך מהר לתחום ואיך גם אנחנו יכולים לעשות את זה מחר בבוקר, איך הבינה המלאכותית יכולה לשנות את החיים שלנו כאנשי פרסום ושיווק, במה הטכנולוגיה החדשה עדיין לא טובה מספיק, מה מפחיד אותה במהירות שבה הכל מתקדם והאם כל ירקן יוכל להכין מחר קמפיינים לבד ולא יצטרף אותנו אנשי המקצוע.   פרק עם מידע למתחילים שרוצים להכניס את הרגל למים, אבל גם עם המון טיפים מעשיים גם למתקדמים ולאלו שכבר התנסו קצת ורוצים לשלב את הבינה המלאכותית יותר בחיי היום-יום שלהם.   הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. המערכת מאפשרת ליצור ניוזלטרים ודפי נחיתה חכמים ומעוצבים, לבנות קמפיינים מבוססי סמס למובייל, לשלוח ווטסאפים, להקים קורסים דיגיטליים, סקרים ולייצר בקלות, תהליכי אוטומציה שחוסכים זמן, מגדילים הכנסות ומייעלים את ההתנהלות העסקית.htt

אין הרבה אנשים בארץ שיודעים לעשות פרסומות לתקציבי אופנה. למעשה, מדובר בהתמחות ששייכת למעטים בלבד. אחד מהם הוא מיקי תורג׳מן שעושה כבר שנים קמפיינים לתקציבי אופנה גדולים ונחשב אחד מהמקצוענים בתחום.   היה חשוב לי לברר איתו למה לרוב הסרטים אין קונספט, למה יש מעט מאוד סרטי אופנה עם עלילה ואיך לעזאזל כותבים את התסריטים לסרטונים המופשטים הללו שמבוססים בעיקר על ארט יפה, מוסיקה, עריכה וכד׳.   שמעתי ממנו איך הפך לאיש קריאייטיב שמתמחה באופנה, למה לא כל איש קריאייטיב יכול לעשות את זה טוב ומה צריך להיות למיות למי שמחליט להתמחות בתחום. דיברנו הרבה על הקמפיינים שיצר לאורבניקה ולמאניה ג׳ינס, איך יצרו אסטרטגיה לכל מותג וגם, איך מנהלים את הקריאייטיב גם באינסטגרם ואצל המשפיענים ואיך לא, כמה מהפכת ה-ai תשנה את הקריירה שלו ואיך הוא נעזר בה עכשיו.   פרק עם תשובות לכל השאלות שתמיד עניינו אותי כקופירייטר ובוודאי יעניינו מנהלי.ות שיווק של תקציבי אופנה ודומיהם.   הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. המערכת מאפשרת ליצור ניוזלטרים ודפי נחיתה חכמים ומעוצבים, לבנות קמפיינים מבוססי סמס למובייל,

צינוביץ מאז ומתמיד היה איש קריאייטיב. גם כזמר ואמן, הוא היה מביים את הקליפים של עצמו והיום הוא טאלנט רב כשרונות שגם מפיק, גם מביים, גם עושה את המוזיקה וגם את הקריינות אם צריך.   הפרק התחיל (להפתעתי) בסיפור של השרוף כפי שלא שמענו אותו- מהזווית השיווקית-קריאייטיבית. צינו משחזר מה היה הבריף מבחינתו, איך עלה הרעיון, על הביצוע המאתגר, הבאז העצום שיצר וגם מה למד מהמהלך מבחינה שיווקית והאם במבט לאחור הוא השיג את המטרה.   היום הוא חברת הפקה של איש אחד כמעט, מפיק ומביים פרסומות, בעיקר למשרדים ולקוחות בינוניים. שמעתי ממנו על המעבר מעולם המוזיקה לפרסומות לבימוי וקריאייטיב, מה הוא מביא איתו להפקה, על עלויות ההפקה שהוא גובה מול חברות ההפקה האחרות, האם הוא מרגיש קצת פספוס והיה רוצה לעבוד גם עם המשרדים הגדולים וגם, מה דעתו על ה-ai ואיך הוא מתכונן לעולם המשתנה במהירות.   הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. המערכת מאפשרת ליצור ניוזלטרים ודפי נחיתה חכמים ומעוצבים, לבנות קמפיינים מבוססי סמס למובייל, לשלוח ווטסאפים, להקים קורסים דיגיטליים, סקרים ולייצר בקלות, תהליכי אוטומציה שחוסכים

עומר מילויצקי הוא אוטוריטה בעולם החדשנות, השיווק וכל מה שבינהם. הוא מנהל ברודקאסט אישי יומי בווצאפ, בלוג פופולארי ואורח רצוי בפודקאסטים ופאנלים באירועים. לצד כל זה, הוא מנהל את החדשנות והדיגיטל בבית ההשקעות מיטב ומשתדל ליישם את את הידע שלו ביום יום.   למה לדעתו חדשנות היא לאו דווקא טכנולוגית ודיגיטלית, איך התפקיד שלו קשור לצד העסקי והשיווקי של החברה (אבל לא לצד הפרסומי), איך החדשנות מאפשר לחברה לייצר יותר כסף, למה הוא מאמין מאוד בחיזוק וטיפוח הלקוחות הקיימים ואיך מיישמים חדשנות בגוף פיננסי גדול שכפוף לרגולציה חזקה.   דיברנו על הטרנדים הנוכחיים של החדשנות וטכנולוגיה, על עבודה חכמה עם דאטה, על פרסונליזציה שמחוברת ל-ai, איך הבינה המלאכותית נכנסת היום לארגונים, על הבנקאות הפתוחה, על המטאוורס וגם על טרנדים שהיו וחלפו כמו העוזרות הקוליות.   פרק עם המון ידע וחיבור פרקטי לעבודה היומיומית של מנהלים בארגונים. שווה להקשיב.   הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. המערכת מאפשרת ליצור ניוזלטרים ודפי נחיתה חכמים ומעוצבים, לבנות קמפיינים מבוססי סמס למובייל, לשלוח ווטסאפים, להקים קו

בלי ששמתם לב, הפודקאסט הזה כבר חוגג 6 שנים וזו הזדמנות מצויינת להזמין אורח מיוחד שמחזיק באריה אמיתי מפסטיבל קאן האחרון- דניאל בניה, מנהל הקרייאיטיב הראשי של בלאנקו שחזר לפני שבוע עם אריה ברונז׳ה עבור העבודה ״ישראל היום, רוסיה מחר? עבור האגודה למען הלהט״ב בישראל.   הסיפור של דניאל עניין אותי במיוחד, איך הגיע תוך 5 שנים במקצוע לתפקיד של מנהל קריאייטיב ראשי והצליח לקטוף אריה בקאן (וגם גרנות כסף!). אבל לפני כן דיברנו על הפסטיבל עצמו, איך הרגיש ברגע הזכייה כשהגשים חלום, איך נולד הרעיון של המודעה ומשחק המדיה ב״ישראל היום״ (ומה היה הרעיון המקורי שנפסל ע״י העיתון), מה צריך לעשות כדי לזכות בתחרות הפרסום היוקרתית בעולם ומה למד מהביקור בפסטיבל  הנחשב.    גם שאלות ביקורתיות היו, האם המהלכים הסופר קריאייטיביים שהוא מייצר גם אפקטיביים ומשאירים אימפקט משמעותי מספיק במדינה, האם לקוחות בארץ יודעים להעריך משרד שזוכה בפרסים בינלאומיים, האם העבודה הקשה והסיזיפית שכרוכה ביצירת קמפיינים כאלו באמת משתלמת למשרד ומה הוא חושב על השם שיצא לו כ״מונע מפרסים״.   לבסוף דיברנו גם על הקריירה המטאורית שלו מקופירייטר בענבר מרחב, למנהל קריאייטי

השם עידו איז׳ק מוכר מאוד כאחד מהצלמים המובילים והמבוקשים בתעשייה. אבל בשנים האחרונות הוא ידוע גם כצלם שמתעקש לצלם הכל בסלולר. או ליתר דיוק בסמסונג שלו שהוא גם אחד הפרזנטורים של המותג.   בשיחה איתו, עידו מספר איך כבר בתחילת דרכו, בסוף שנות ה-90, הוא ניסה למכור למשרדי הפרסום את הצילום במובייל, ללא הצלחה, מי בכל זאת האמין בו ואיך הפך מצלם של מייקינג אוף למישהו שמקים ומנהל את עמודי האינסטגרם של עשרות מותגים מובילים במדינה.   דיברנו הרבה על היתרונות של הצילום בטלפון היום ולמה בכל זאת רוב הצלמים בתעשייה מתעקשים עדיין להיצמד למצלמות המקצועיות, על חברות ההפקה שלא עוברות לצילום מובייל בגלל אינטרסים כלכליים לטענתו וגם, על קריאייטיב בצילום, מדוע הוא לא מתגאה בקמפיין של מגה ספורט האחרון שצילם ומה עונה ללקוחות שחושבים שהצילום בטלפון לא מספיק איכותי עדיין לקמפיינים הגדולים שלהם.   שיחה מעניינת, שפותחת את הראש וגורמת לחשוב, עם איש מרתק, צבעוני ובעיקר, אחד שיודע לספר סיפורים.   הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. המערכת מאפשרת ליצור ניוזלטרים ודפי נחיתה חכמים ומעוצבים, לבנות קמפי

כמה ימים לפני הזכייה הגדולה בקטגוריית התוכן של תחרות גרנות, נפגשתי עם אסי רוזנברג כדי לדבר על הקשר בין קריאייטיב, פרסום, תוכן בטלוויזיה ובניית המותג כאן 11. איך נולד קמפיין הכפילים לקופה ראשית (שזכה בזהב), על מהלך ״חג המונדיאל״ שהמציא וכיצד הוא קידם את כל תכני הערוץ, איך מחברים בין הדיגיטל ובין מה שקורה על המסך וגם כיצד השתנתה התדמית של ״רשות השידור״ הישנה והפכה לתאגיד ולכאן 11 העכשווי, האיכותי והמגוון.   דיברנו בהמשך על הקריירה שלו מקופירייטר במקאן דרך עבודה בלא מעט משרדי פרסום, למה עבר לעולם הטלוויזיה (קשת ורשת) ומה שונה העבודה בכאן 11 מכל מקומות העבודה בהם עבד בעבר. ולבסוף דיברנו על מצוינות וביקורתיות, כולל דיון מעניין על התנהלות קהילת קריאייטיב פירסט ולמה לפעמים יש לו ביקורת אישית עליי.   פרק עם איש מקסים, מוכשר, דעתן ומאתמול, גם אחד הזוכים הגדולים בתחרות גרנות. שווה להקשיב לו.   הפרק בשיתוף smoove - הפלטפורמה המתקדמת ביותר לניהול מערכות יחסים עם הלקוחות שלכם. המערכת מאפשרת ליצור ניוזלטרים ודפי נחיתה חכמים ומעוצבים, לבנות קמפיינים מבוססי סמס למובייל, לשלוח ווטסאפים, להקים קורסים דיגיטליים, סקרים ולייצר בק

אחרי 7 שנים בניו-יורק ו-3 שנים באירופה, ניר רפואה חוזר לארץ כסמנכ״ל הקריאייטיב של ליאו ברנט (וכמרצה הראשי באירוע גרנות), כדי לנסות להביא לשוק המקומי את הידע, הרעב והתחרותיות שצבר בתפקידים הגלובליים.   דיברנו הרבה על המצויינות הקריאייטיבית בעולם מול הבינוניות הישראלית. מה גורם לסוכנויות במזרח אירופה לייצר מהלכים שזוכים בפרסים, איך הבידוד הגיאוגרפי של ישראל קשור לזה ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לפצות על כך.   הקשיתי עליו לא מעט. ניסיתי להבין ממנו האם קריאייטיב שזוכה בתחרויות משפר באמת את התוצאות עסקיות או שאולי הוא מקדם בעיקר את סוכנות הפרסום והאם שווה להשקיע בהפקות ורעיונות בשוק כל כך קטן כמו שלנו.    שמעתי ממנו על סיפור הקריירה המרתק שלו, על הקמפיינים האדירים שיצר כמו ״בוקרשט, לא בודפשט״, על המעבר המטורף לניו-יורק, על ניהול קריאייטיב בחו״ל, על עבודה עם הבמאים ואנשי המקצוע הכי טובים בעולם, איך מביאים כל כך הרבה אריות, כמה הזכייה תלויה בקייס סטאדי, האם הוא מאמין שהוא יוכל להפוך גם את ישראל למעצמת קריאייטיב שזוכה בפרסים העולמיים וגם, למה חזר לארץ ולמה בחר דווקא את ליאו ברנט.   אחד הפרקים הכי טובים וחשובים של השנה.